ד״ר בלה ברדה ברקת
אנליסטית מגמות על-גלובליות
ניתוח. מחקר. פרשנות.
היכולת לזהות מגמות עומק ולהפוך אותן לתובנות פעולה היא מה שמבדיל בין קבלת החלטות שגרתית לבין הובלה אסטרטגית.
ד״ר בלה ברדה ברקת
אנליסטית מגמות על-גלובליות
ניתוח. מחקר. פרשנות.
היכולת לזהות מגמות עומק ולהפוך אותן לתובנות פעולה היא מה שמבדיל בין קבלת החלטות שגרתית לבין הובלה אסטרטגית.
גיאופוליטיקה, מאקרו - כלכלה, טכנולוגיה ונדל״ן הם ארבעה מעמודי התווך המרכזיים בניתוח מגמות ־ על גלובליות.
השפעתם חורגת מתחומים מקצועיים, הם מעצבים שווקים, מכתיבים תהליכים עסקיים, משפיעים על השקעות, ותוחמים את גבולות האפשר בתכנון אסטרטגי.
לצידם, תחומים כמו דמוגרפיה, סביבה, בריאות, עבודה, חינוך, תרבות, משפט ורגולציה תופסים מקום מרכזי בהקשרים אזוריים, חברתיים או תקופתיים, ולעיתים הופכים למוקדי השפעה מכריעים.
ההתמחות שלנו היא בחיבור בין תחומים אלה ובמיפוי, ניתוח ותרגום של מגמות עומק לתובנות פעולה.
אנו מבצעים מחקרי עומק רב-תחומיים, בונים תרחישים אפשריים לעתיד, ומציעים אסטרטגיות שמסייעות למקבלי החלטות להבין את המציאות המתהווה, ולפעול בתוכה בביטחון, בדיוק ובתזמון נכון.
תחומי עיסוק
גאופוליטיקה
גאופוליטיקה עוסקת בניתוח ההשפעות של גאוגרפיה אנושית ופיזית (כמו מיקום, גבולות, משאבים טבעיים וטופוגרפיה) על הפוליטיקה, הכלכלה והיחסים הבינלאומיים.
התחום בוחן כיצד מאפיינים גאוגרפיים של מדינות משפיעים על עיצוב מדיניות החוץ, עוצמה כלכלית, ביטחון לאומי והגדרת אינטרסים לאומיים.
בנוסף, גאופוליטיקה מתייחסת גם לדמוגרפיה (למשל, הגירה ותנועות פליטים) ולמגמות עולמיות נוספות כמו גלובליזציה, עיור ופיתוח טכנולוגי, אשר משפיעים על יחסי הכוחות במרחב הגלובלי. התחום שואף להסביר ואף לחזות התרחשויות בזירה הבינלאומית, והוא מזוהה בעיקר עם האסכולה הריאליסטית ביחסים בינלאומיים.
מאקרו כלכלה
מאקרו-כלכלה היא תחום בכלכלה החוקר את המשק כולו, ולא יחידות בודדות כמו צרכנים או יצרנים. התחום עוסק בניתוח תופעות כלל-משקיות כגון גאות ושפל, קביעת גודל התוצר המקומי, שיעורי תעסוקה ואבטלה, שינויים ברמת המחירים, מאזן תשלומים וצמיחה כלכלית. מטרתו להבין ולחזות מגמות כלכליות רחבות ולהשפיע על מדיניות כלכלית כמו צמיחה, יציבות מחירים ותעסוקה מלאה.
טכנולוגיה
טכנולוגיה היא מגמת-על גלובלית שמעצבת את העולם בעשורים האחרונים ומשפיעה כמעט על כל תחום בחיים: כלכלה, חברה, תרבות, בריאות, חינוך ופוליטיקה. התפתחות מהירה של מחשוב, אינטרנט, תקשורת, רובוטיקה, בינה מלאכותית ואוטומציה יצרה "כפר גלובלי" שבו מידע, סחורות ורעיונות נעים במהירות בין מדינות ויבשות.
הטכנולוגיה משנה את שוק העבודה, את דפוסי הצריכה, את אופי התקשורת בין אנשים ואת מבנה הארגונים, ממבנה היררכי למבנה רשתות גמיש ודינמי. הטכנולוגיה גם מובילה לחדשנות ברפואה, חינוך, תעשייה ושירותים, אך יוצרת אתגרים חדשים כמו פערים דיגיטליים, שאלות אתיות, ופגיעות בפרטיות. טכנולוגיה אינה רק כלי, אלא כוח מרכזי שמניע את תהליכי הגלובליזציה ומעצב את פני החברה האנושית בעידן המודרני.
נדל"ן
נדל״ן הוא מגמת-על גלובלית שמושפעת ומעצבת תהליכים כלכליים, דמוגרפיים וטכנולוגיים ברחבי העולם. בעשורים האחרונים, שוקי הנדל"ן הפכו גלובליים: הון זורם בין מדינות, משקיעים זרים רוכשים דירות בערים מרכזיות, ותאגידים בינלאומיים מנהלים פורטפוליו נכסים חוצה גבולות.
הגלובליזציה והקדמה הטכנולוגית אפשרו נגישות גבוהה יותר להשקעות נדל"ן, אך גם יצרו לחצים, כמו עליית מחירים בערים מבוקשות, תופעת "דירות רפאים", ותלות בתנודות כלכלה עולמית. מגמות-על עכשוויות כוללות מעבר לדיור להשכרה, השקעות בנדל"ן ירוק (ESG), מגורים לגיל הזהב, והשפעת שינויים דמוגרפיים וטכנולוגיים על ביקוש והיצע.
נדל"ן, אם כן, אינו רק שוק מקומי אלא שדה גלובלי דינמי, המשקף ומניע שינויים כלכליים, חברתיים וטכנולוגיים בעולם.
“Because power lies not in how much you know – but in how deeply you understand"
דלעת כחולה
כשרוצים להבין את המציאות לעומק, באמת.
בעולם שבו כל תופעה מקבלת הסבר מהיר, אנחנו שוכחים לשאול איך בכלל נבנית ההבנה שלנו. מה אנחנו רואים, דרך איזו שפה, באילו מונחים, באיזה קצב, ועל בסיס איזו תודעה.
יותר מכך, אילו שכבות פועלות מתחת לפני השטח, מכתיבות את אופן החשיבה שלנו, אך נותרות בלתי נראות.
"הדלעת הכחולה" היא גישה פרשנית רב־שכבתית שנועדה לחשוף בדיוק את השכבות הללו. היא לא באה להסביר את המציאות, אלא לפרק את ההסברים עצמם, לחשוף את הרשת הסמויה של זיקות, הקשרים, זהויות, פרספקטיבות ודיסציפלינות, ולבנות הבנה חדשה, מדויקת, חיה ומרובת עומק.
במקום לספק תשובות, היא פותחת שאלות.
במקום לפשט, היא מחדדת.
במקום לצמצם, היא מאפשרת תנועה מורכבת, סקרנית, אחראית.
מה חדש כאן?
"הדלעת הכחולה" פועלת מתוך עקרונות של חשיבה רב־תחומית, הקשבה לפרדיגמות שונות, וסינתזה מסוג חדש. לא מיזוג, אלא זיהוי עומק שנוצר מתוך המתח שבין עולמות ידע.
בהשראת ברונו לטור, שפירק את ההבחנות הקלאסיות (טבע/תרבות, עובדה/ערך) והראה שידע נוצר בתוך רשת של שחקנים אנושיים ולא־אנושיים, "הדלעת הכחולה" מרחיבה את המהלך ומוסיפה לו מרכיב תודעתי. היא בוחנת ממה עשויה ההבנה שאנו מייצרים, באילו שכבות תודעה היא מעוגנת, ואיזה פרספקטיבה נעדרת ממנה מבלי ששמנו לב.
כמו באפקט מדיצ'י, שבו חדשנות נולדת דווקא במפגש בין דיסציפלינות, "הדלעת הכחולה" לא רק מחברת שדות ידע שונים, אלא חושפת את המתח הקונספטואלי, הקצבי והזהותי ביניהם.
היא מצביעה על כך שכל דיסציפלינה נעה על פני שכבה שונה של מציאות, ורק המפגש, החיכוך ולעיתים גם הסתירה, מאפשרים פרשנות עמוקה באמת.
זו לא תיאוריה. זו עדשה.
ברגע שמביטים דרכה, העולם לא נראה אותו דבר.
וכשההבנה משתנה, גם מרחב הפעולה נפתח מחדש.
ד"ר בלה ברדה ברקת היא אנליסטית מגמות ־ על גלובליות ויזמת נדל"ן, המתמחה בזיהוי וניתוח של תהליכים מערכתיים ארוכי טווח, כלכליים, חברתיים, טכנולוגיים וסביבתיים, המשפיעים על שווקים, מדינות ותאגידים.
ד"ר ברדה ברקת מופיעה כפרשנית קבועה בפאנלים כלכליים בטלוויזיה וברדיו, ומרצה בנושאי גאופוליטיקה, כלכלה גלובלית ועתיד שוקי הנדל"ן. הרקע האקדמי שלה כולל תואר ראשון במשפטים, תואר שני במשפטים וכלכלה, ותואר שלישי בסוציולוגיה, שילוב שמאפשר לה לפתח ראייה רב־תחומית וחדשנית להבנת המורכבויות של זמננו.
מתוך אמונה שהבנת המציאות הנוכחית מחייבת חיבור בין דיסציפלינות, היא חוקרת כיום את השפעתן של חברות ענק על הגאופוליטיקה העולמית במסגרת מכון מחקר לתארים מתקדמים בשוויץ. מומחיותה כוללת גם פסיכולוגיה של המרחב והיסטוריה של שוקי נדל"ן, בינה מלאכותית בתחום האדריכלות והעיצוב והיא פועלת לקידום השקעות מבוססות־חזון המשלבות ערך כלכלי עם הבנה מערכתית רחבה.
מאמרים להורדה
המאמר מתאר את השיבוש שמביאה הבינה המלאכותית למושג הקלאסי של "שוק", שבו הביקוש נבע מצרכים אנושיים וההיצע הותאם להם. כיום, מערכות AI מנהלות ייצור, שיווק, השקעות ואפילו תחזיות של רצון, עוד לפני שהאדם מודע להן. הכלכלה אינה מתנהלת על ידי בני אדם בלבד, אלא באמצעות קוד מתמטי שכותב את הסיפור מחדש, ומחייב אותנו להמציא מחדש את מושגי העבודה, הערך והצריכה בעולם שבו היד הנעלמה מוחלפת באלגוריתם.
דו"ח זה ממפה את שדות הסיכון המרכזיים המאיימים על הסדר העולמי: קונפליקטים גיאופוליטיים, פרגמנטציה כלכלית, חדשנות טכנולוגית בלתי מבוקרת, התפוררות הסולידריות החברתית, הזדקנות אוכלוסיות, משבר סביבתי מתמשך ואובדן אמון חוצה־מערכות. הדו"ח מדגיש כי לא מדובר באוסף סיכונים נפרדים, אלא במערכת סבוכה של השפעות הדדיות שמחייבת תגובה משולבת, מוסרית וארגונית, ולא רק פתרונות טכנולוגיים
המאמר עוסק בשבר שמתרחש עקב הפער בין קצב החדשנות הטכנולוגית לבין יכולת ההסתגלות של הכלכלה והמערכות הרגולטוריות. טכנולוגיות כמו AI, אוטומציה ובלוקצ'יין מתקדמות במהירות שגופים כלכליים אינם מצליחים לעמוד בה, מה שמוביל לשווקים ריאקטיביים, חוסר יכולת לחזות שינויים, וקריסה של המודלים המסורתיים למדידת ערך, ניהול סיכונים או הכשרה מקצועית. הפתרון אינו בהאטת הקצב, אלא בהתאמת הכלים הכלכליים לקצבים החדשים.
המאמר מציע תפיסת עולם רשתית בהשראת ברונו לטור, שלפיה משבר האקלים אינו סוגיה נפרדת של "הטבע", אלא ביטוי לרשת פעולה מורכבת שבה כל שחקן, אדם, חוק, ענן, נהר, מסך או מכשיר, פועל על האחר. שינויי אקלים אינם רק תוצאה אלא גם גורם פעיל, והתגובה הנדרשת היא לא רק מדעית או רגולטורית אלא תפיסתית, הכרה במציאות מורכבת, שיתופית ודינמית שבה כל רכיב משפיע ונדרש לשיח משותף.
הכוח הגיאופוליטי כבר אינו נמדד בגבולות פיזיים, אלא בפרוטוקולים, בשרתים ובמערכות הפעלה גלובליות. תאגידים טכנולוגיים הפכו לגורמי ריבונות דה-פקטו, והחלטות קוד שקטות קובעות סדרי עולם חדשים יותר מכל צבא. מי שלא לומד למפות את העולם מחדש, לא דרך אדמה אלא דרך מידע, יגלה שההגה עבר למי שכבר לא משחק לפי הכללים של אתמול.
העיר, שבעבר שימשה כתחנה בדרך למדינה, הופכת שוב ליעד בפני עצמה, לזירה כלכלית, תרבותית וטכנולוגית שמעצבת את פני העתיד. במקום לחקות את המדינה, ערים חדשניות כמו תל אביב, ברצלונה ודובאי יוזמות, בודקות, ומגדירות את חוקי המשחק מחדש. כל עיר נדרשת כעת לשאול לא מה גודלה או תקציבה, אלא מהו סיפורה הייחודי, ומה היא מעזה להיות.
בעוד שהמדדים הכלכליים ממשיכים לנוע, הם משקפים כלכלה שכבר לא קיימת, פיזית, לאומית, תעשייתית. בינתיים, העולם האמיתי נבנה על דאטה, תשומת לב ומעורבות רשתית, והפער בין מה שנמדד למה שנחווה הולך וגדל. כדי להבין את הכלכלה החדשה, יש להמציא מחדש את שפת המדידה, כזו שמכירה בערך מבוזר, זמן אנושי, והשפעה שאינה ניתנת לכימות פשוט.
העולם עובר שינוי שקט אך עמוק. ממערב מוביל למזרח מתגבש, שבו סין אינה עוד שחקנית, אלא במאית של סדר עולמי חדש. ברית אינטרסים גמישה בין סין, רוסיה והודו מערערת את הדומיננטיות של הדולר, ומבשרת על מערכת רב-קוטבית שבה ערכים מערביים כבר אינם אוניברסליים. דווקא מתוך המורכבות, מתבהרת מגמת עומק אחת: עוצמה בעת הזו לא נמדדת בכוח, אלא ביכולת לעצב קונצנזוס אלטרנטיבי.
הבינה המלאכותית לא רק מחליפה עבודות, היא מחייבת אותנו להמציא מחדש את מושג העבודה עצמו. בעידן שבו מקצועות מתיישנים במהירות, הערך האנושי כבר לא נמדד בעשייה פונקציונלית אלא ביכולת לחבר, לפרש ולהבין בתוך מציאות משתנה. דווקא כשהעולם שואל "מה אתה עושה?", השאלה החשובה באמת היא "למה אתה עושה את זה, ואיך זה מחבר אותך לאחרים?"
